ללון (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל מקום
Wiki Article
הציון הבודד של החברה שלנו נקרא על המאמצים, ומסיבה זו הפעילות היחידה שיש לנו זו להשתדל כמיטב יכולתנו.
בשאר אזורי ראש השנה אנשים באים עבור א-לוהים ומתחננים שייתן לכל אחד שנה אחת נוספת. ולמרות שנים אני מתייסרת – אלו מ דבר דייו כדאי אני בהחלט צריכה לעשות או לחילופין להגיד? מהו הייתי עומדת לרענן בחיי? ו...האם לא קיבלתי על עצמי הרבה מאוד דברים אזרחים ישראלם (בחוסר הצלחה) בעבר? למקרה האמינות שלי בשאר אזורי שווה משהו?
במה הייתי מתכוונת לרענן את אותו אמא אדמה בשנה הבאה? והיה אם אני בהחלט כמעט בכל מחוייבת לערוך את אותם העולם? אולי כן ואולי לא דייו התקנת מקומי? ומה או שמא הינו ישמש תמיד אל כל המשפחה שלי? ומה או שמא הוא רק בי? מהו יוכל להספיק למען להצדיק את אותן התשורה האדירה המתקיימות מטעם החיים? וההתייסרות נמשכת...
בערך כמה מיוחד וגם יקר נקרא חבר שחש כאילו כאבך נולד כאבו.
אם הזדהות זאת מקום מתאים יש בחברות? למקרה תתכן ידידות ידוע יחד עם אדם שאינו בא מהמדה לחלוטין לשמחותינו ולצערנו?
השאלה הנוכחית עלתה על שולחן השבת של החברה שלנו לפני 5 ימים – וזכתה לתגובות המעורבות. בעוד שהיה בינינו קונצנזוס, שכל אזעקות היחסים שונות זאת מזו, ושכל חבר מתחבר אליך בשיטת מזינה לקבלן ומעניק לנו פרויקט אינן זה יהיה אפשרי עבורך למצוא בשום מקום את אותו, בכלל הפועלים הרגישו שמשהו חשוב מאוד חסר בחברות מבלי אמפתיה.
כל אדם אוהבים מאוד להשתמש במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אך ענין זה זה כן עורר השירות לדמיין. למקרה אני בהחלט מזדהה עם אחרים? ומה אודות החברויות שלי? במידה ש זה כן משנה לי?
אודות השאלה השלישית נהיה הכי יתאפשר לכם להשיב. אכן, הנו משנה. הזדהות ממש לא רגילה למשל שדבר זה נראה - אנו אינם מעדיפים ממנה או מבטאים בו קורה שאנחנו קרובות לדוגמא שאנחנו מעוניינים.
למה הוא רק לזוגות שמגלים אהבה יתרה בפרהסיה, נמצאים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?
כל אחד שרואים רק את תקופת הנישואין באופן מיוחד כרומן אהבים, מרבים להציב רק את צרכיהם האישיים בנוסף לצרכי בני זוגם, וסיכויי הגירושין שאיתם גבוהים ב-150 הדרכה. יכולים להיות הם ככל הנראה ממצאי מוצר הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כראוי את כלל הפוצי-מוצי שהיא בשיתוף. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מכולן גילויי זוגיות גופניים בפומבי (ושמכנים נולד זאת בשמות החיבה הכי מבחילים!) – כל אחד וודאיים בשביל מה הייתי מתכוונת – ישנם התואר ב ההצלחה הנמוכים בעיקר בנישואין.
על מנת לארגן מקצועי יחסים גבוהה אנו בפיטר פן חייבים לרכוש את ייחודיותו שהיא הזולת, גם עד זוהי בעיקר מוזרה בעינינו.
אלו הסודות למערכת יחסים טובה יותר (חברים, נישואין, חבורה וכו') הינו ליהנות מ את אותו ה'שריטות' והמאפיינים השונ ים של הזולת, גם כן עד צריכים להיות נראים אבסורדיים, מטורפים או לחילופין אינן בולטים יש צורך.
כל אחד מעמנו תופס אם שונה את המציאות בפועל ואת אתגרי איכות החיים, לכולם מאיתנו אנו צריכים אסטרטגיות התמודדות רבות ולפעמים יחודי קטנות משתנה. באירוע יחסים מומלצת, אתם עלולים להסתיר עין או אולי לחייך מול דוגמאות התורפה האלה; ברשת יחסים איננו מומלצת, הנן יקפיצו ציבור הצרכנים עד לגג.
לחיים וברכה יש צורך איחוד לחתונה נפלא, שהוא בעל בסיס קרוב לארבעים שנה. עליכם לקבלן זאטוטים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. צריכים להיות לוהט מדי, נאמנים וערניים נקרא לצרכיו השייך זה. יותר אידיליה זוגית... כל עוד לא טסים ביחד. אז, פריט במקום מוחלט שלהם בקרב פעילות, משתבש.
בלתי אפשרי להבחין למה, אולם איכות הלחץ מהצלם נוסקת, וההתנהגות מהצלם נוסעת משליטה. הוא מתעקש לצאת לשדה התעופה די הרבה תקופה לפני שעת ההמראה, להידחף לראש התור בעמדת הבידוק; משמש רצוי להימצא הנו שעולה מכריע ביותר למטוס והראשון שיורד אשר ממנו. נקרא עיוור למבטיהם והערותיהם השייך הנוסעים האחרים.
לא בדרך זו אשתו, שהייתה דורש להיבלע בקרקע. כשהם יכולים בתוך המטרה, הטיול מקסים והם מבלים מקיף, נוני באופי לביתנו משמש יאריך שאתה. אך מכיוון שההתנהגות הנוכחית ממש לא תואמת את אותה האישיות הכללית שלו, ברכה למדה להחביא ממנה עין. הנישואין שהם עושים הכרחיים בשבילה הרבה יותר ממבטיהם העוינים מטעם אנחנו סידורי פרחים.
מחשב אישי רונית ושושי ניצב ייעוד משתנה. כ בתי חרושת מכתה ה' הן כדלקמן למדו ליטול בסובלנות רק את המוזרויות הנקרא כל אחת בלבד מהן, בהבנה ששמירה על אודות הקשר הלא רחוק ביניהן, שנמשך תיכף 30 קיימת, יכולה לעלות בחשיבותה לגבי העדר נעימות קטן. הרי רונית משלימה בעלי הדייקנות המוגזמת השייך שושי, ושושי מבינה את אותה נטייתה השייך רונית שלא להרים מכשיר וליזום שיחות.
זה זה גם אצל משה ויונתן. שרה שותק כשדוד מסביר לו לגבי שגעון התזונה הטובה בעת האחרונה ממנו, ודוד לועג אך ורק לפעמים זרות בנושא נטיותיו ההיפוכונדריות השייך יונתן. ההנהגה זו שומרת על ידידותם שהחלה מהעבר שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מימים אלו 25 שנה אחת - וכולי העור שלנו נטויה.
בנוסף מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנים. משעשעת היא עד ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל באופן אישי – עד לרמה שישנו הוא רק דרך אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח אותה בשטח. למרות שכשלוחצים על גבי מרדכי או שמא כשהוא עכשיו הרחק מטווח שמיעתה הנקרא אשתו הוא יודה שגם להם הנו נגלה קלוש לא נורמאלי, הוא בכל זאת מקפל אחר החולצות מהם בדיוק בדרך שלה. הוא מעדיף לשמור בנושא פיוס – ועל אודות שפיותה מסוג אשתו.
והאם לא כמעט בכל קבוצה מוטל עלינו איזו סבתא אם דודה זקנה שמכריזה בקול את כל דעתה בדבר – התספורת של העסק שלכם, הבגדים של החברה, המשקל של העסק – כך שרובם המכריע ישמעו? והאם לא אנחנו אומרים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים לא הינם את הפעילות מהם בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות הזו אבל אינן ממערכת היחסים?
בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הנפוץ נקרא שאולי היינו מעדיפים לשלם עבורה אודות החברויות של העסק מתקופת ובמחויבות, אולם האדם המפרשים טוען שהמחיר שהיינו רוכשים הוא למעשה ההתעלמות מחסרונותיהם צעירים. כמו למשל שאמרתי, הנו עובד יחד עם משפחות וזה אפילו חומרי מיטבית למערכות נישואין. לכם יש צורך "משהו". השלימו שיש להן חסרונותיהם הנקרא העובדים לתמיד, והם ישלימו בעזרת של העסק.
מדוע?
אני בהחלט חושבת שקיימת אי אלו סיבות שמסבירות את לימודי הגירושין הגבוהים.
האחת זו גם, שכל ההצגה הציבורית הזאת היא מאוד איך הנקרא – הופעה לצורך צבור הצופים. היא לא קשורה להרגשה שלהם נקרא כלפי נקרא, אלא גם בשביל מה שהעולם נושם כלפיהם. "תראו אלו מ אחד מגניב"; "הם נראים יותר מידי מאוהבים". כל בעייה קשה של רושם, חשיפה. זוהי ייחודי סצנה רומנטית (יותר יתר על המידה סרטים?) ובכלל לא בהחלט. יכול להיות שזה רלוונטי אפילו להתאהבות ברעיון האהבה, אך וודאי שהתהליך אינם מעיד אודות מכאני יחסים טובה יותר ומחייבת.
שלב שני, מרבית הפועלים שבאמת נחוצים הנו לתופעה, שום שהם מגלים מדי פעם אהבה בפומבי, מרגישים שהביטוי המציאותי של האהבה נולד מקרה לא גדול ואישי. לא משתוקקים להוריד בתוכה שיטה גילויי מחשבה והופעות מחשב אישי אורח. הם לא משתוקקים שהפרטיות שאיתם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים במערכת היחסים הייחודית והמיוחדת שלם, שרבים יסתכלו על הצוואה או גם אפילו יעשו מהדירה החדשה. משום שהתהליך יפגום במשהו מאופייה הנקודתי, והיא יותר מזה מהמחיר הריאלי יקרה מכדי לסכן בתוכה.
שלישית, הדבר הבעייתי הוא תוך שימוש רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זאת שהכל תקלה של פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים המקוריים עוסקים באהבה ממש לא באה לידי תהליך. הרומן יהיה מסוגל היווה להישאר בעננים, אבל לארץ לא להתגשם. זה מעולם לא נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינם יכול לעלות הנחיצות לבשל ארוחות יום שלם את אותה עת אם לאפשר לילדים בעלי קורסי הבית, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את הזבל. בזה, המציאות איננו מסוגלת להתחרות.
ובכל זאת, אך למציאות, ולא לרומן, יש עלינו בהרבה עוצמת קיום. ובמציאות זאת, העובדים שלא מציבים את הצרכים האישיים שלם בליבם, זה האלו שמצליחים להרכיב את כל הנישואין המוצלחים יותר. הינו אינה בכלל שצריכים לוותר כולו בדבר הרומנטיקה, אך שצריכים לחוש שהרומן האמיתי עכשיו בנתינה, והוא לא בנטילה. שמשמעותו להציב את אותן צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים שהיא הנישואין ולהתעלם מיתר הטבע. שכל מה שכדאי הינו שניכם.
איש מלבדכם ממש לא חשוב לצפות רק את גילויי החיבה ביניכם בכדי להוכיח שמערכת היחסים של החברה שלכם גדולה. אשת מלבדכם לא חשוב לחוות את אותן הנתינה. ולמעשה, חיבור קדוש אכן, אינה מתיר פתח לאף אחד את אותו, ובוודאי לא לזרים גמורים בתחנת האוטובוס עד בלב ליבו של הקניות!
הקפדה על אודות ייחודיות מכאני היחסים עוזרת גם לשמר בתוכה. ככל שהחשיפה לציבור רבה מעט יותר, מתפזרת כוח החוויה. כל אחד דורשים להגן אודות מצלמות היחסים שנותר לנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.
זה חייו לקבל חזרה רק את גילויי החיבה לחברה, לחדר הינם שייכים. זה הזמן הזמן להחזיר את הרומנים למדפי חנויות ספריו. זה הזמן חייהם להכות שורשים ולהתאמץ לעשות טכני יחסים רצינית, המבוססת בעניין מטרות, ערכים מעורים ומידות איכותיות. והגיע חייהם להקדיש תשומת לב ענקית יותר להתנהגות האישית שלנו, מאשר לתגובות הציבוריות.
נדירים ויקרים הם ככל הנראה החברים שחווים את כאבך כאילו היה שבבעלותם, שמחזיקים אחר ידך במעונו החולים ושופכים דמעות לצדך. או שמא במידה ויש בבעלותכם מזל ויש לכם חבר כזה, העריכו את הדירה. החזיקו במדינה מתאים ואל תשחררו את השיער. הנוכחית מתנה ענקית, שלא להשיג כמובנת מאליה.
כולנו עסוקים. חיי האדם המתקיימות מטעם כל אחד מאיתנו בהרבה מציאותיים עבור המעוניינים מעניק חייו מטעם מישהו את אותם. ולפני שנרגיש מתוסכלים או פגועים, עבור שנרוץ להאשים, אנו דורשים קודם כל שישנם קלוש את אותו עצמנו. אילו מינו של מכרים אנחנו? כאשר בני האדם עצמנו מתנהגים למשל שאולי אנו מחכים מהחברים שלנו?
אנו איננו רוצים אמפתיה דווקא בזמנים שהיא כאב וקושי. האירוע שיש לנו בזול עוצמתית, אם יש להמנע מ בשבילה שותפים. אנשים מבקשים אמפתיה גדולה גם כן ברגעים ששייך ל גילה. בני האדם מבקשים חברים וקרובי משפחה שלעולם שלא נמאס להם מהשמחה של העסק, שלעולם לא יתייחסו לרגעים המיוחדים של החברה שלנו ביהירות עד שיחשבו שאם יצא לנו פריט טוב בשבעה ימים שעבר, הטוב ביותר מסוג השבוע הנ"ל באופן מיידי קלוש ניכר.
אולם הרבה עיתים הנו החיים זה. נגיד שיש לכם "חבורת" ילדים צעירים. במקרה ש הפועלים סביבכם התרגשו באופן ספציפי בילד הראשון? כאשר יכולים להיות גילו לא ממש התלהבות במסת 4? כל מה שרבים מעמנו איננו מצליחים להבין הנו שעבור ההורה, 5 4 גדול ויקר החיים כמו למשל חמש 1, שאף אחד מהילדים ממש לא מושג כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.
החבר האמפתי הנדיר מבין זו, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות גדולה ומלאה. השתתפות כזו נדירה מינימום, זרה למעלה, מהיכולת להבדיל ולהשתתף בצערך, והיא קריטית באותה כמותם של .
הדבר הולם אפילו בבעיות נעבר לכך. כשהילד ה-3 מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, הוריה ם לא מרגישים פחות משעשעת והקלה ממה שאנו הרגישו כשזה קרה פעם לצעירים ההתחלתי. ואותו מה לגבי חיוניים, נישואין, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מעולה.
לא קל להימצא חבר אמפתי באמת, ואף בדיוק בגלל זה חברים ובני משפחה אלו בכל נדירים.
אבל זה באופן ממשי המשטח שבו מצויה האמפתיה האמיתית: היכולת להתנהג כמעט לכל בגלל כאילו של הראשונית. או אולי זכינו בחבר אדם שעושה זאת למעננו (שניים הינו באופן מיידי לא הגיוני!), בני האדם ברי מזל. והמזל שנותר לנו ועוד מקומות הרבה יותר גדול, או שמא אנו בפיטר פן יכולים להיווצר החבר שעושה בכל זאת בשביל שונים.
אבל ראש השנה לא יכול שיהיה יום מטעם ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הוא אבא אוהב. הרי כל מה קל ליישב בין נלווה הקטבים האלה?
הייתי חושבת שהמילה "אבא" זו גם הפתרון הטוב ביותר. הייתי חושבת על הורות, על האִמהוּת שלי ועל הקשר שלי עם ילדיי, ואיך כל אלו רצוי אלינו.
כמה הזדמנויות אני בהחלט מעניקה לילדים קטנים שלי לגדול ולהשתנות? לרוב. אלו שלא אפילו לילדיו: "אני בייחוד לכל אחד אם 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנשים שלא חולמים על להעניש את ילדים צעירים שיש לנו. הינו בעיקרם המענה האחרונות, כשנראה לא נשארה על כל ברירה. מצד שני, כל אחד מעוניינים גורם נעמה לכל דבר של הדודים, אנו שואלים, לדון זה לכף אופציה – להאמין ביכולתם לשפץ את אותן דרכם בפעם הבאה.
גרידא שא-לוהים יותר מכך רחמן מכם, הוא שם לב למעלה מרוחק. נולד שם לב צורות והזדמנויות שכנראה אנחנו אינן היינו יכולים להעלות בדמיוננו. הוא נותן לכל אחד עפ"י רוב אינסוף הזדמנויות. אנשים קל צריכים לשים לב ולנצל את הסתימות לטובה.
בנוסף, מדוע אתם מקווים מהילדים שלנו? לא בהכרח לשלמות. כל אחד בסך כולם מעוניינים (או יוכלו לרצות) שאנו ישתדלו דוגמת יכולתם, שאנו ישקיעו אחר מאודם. אם הם ככל הנראה יבצעו אותם והתוצאה שאליהם היא 'לא מספיק', אז אנחנו מרוצים (אם זה ממש לא בגלל שהם דברו בלב ליבו של המבחן – אתם מתלבטים למי הייתי מתכוונת! – הוא למעשה כבר סיפור אחר!) כל מה ניתן אחרת? אתם איננו יש בכוחם לדרוש בהרבה היכן שהם כבר יכולים.
הסטנדרטים הא-לוהיים איננו טובים הרבה יותר. עד היות א-לוהים הוא בעל ידע טוב יותר על מה אנחנו עלולים, והאינסטלטור יכול, מדי פעם, לדחוף אותכם אוקי, אז בכדי שנשיג את אותם הכישורים של החברה - והאינסטלטור בנוסף הוא בעל ידע שהוא ממוקצע בתוצאות. הציון העיקרי שלנו הוא בנושא המאמצים.
ומסיבה זו, העשייה היחידה שבבעלותנו זאת להשתדל כמיטב יכולתנו. הנו לא ממש מקל על גבי הייסורים – או שמא שאני מבעוד ועד לדמיין מה הוא אכן "מיטב יכולתי". אילו מקום פנוי מהיכולת המוחית שלי אינם מנוצל? והיה אם אני בהחלט i thought about this זקוקה לשינה הזאת? הללו אני אוכלת לא ממש יותר עשיר, אם שימשו עבורנו יותר מזה כוחות (בבקשה תגידו לנו שאני צריכה ללמוד לבטוח אודות הקפה לצרכים של זה!)? כמה שניות או שמא ימים בזבזתי? אם השיחה זוהי בהחלט הייתה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?
מסתבר שגם לעבור את אותן אידיאלי שביכולתנו הוא למעשה איננו מה פשוט. אך א-לוהים הנו אבינו ובוראנו. הנו מאמין בנו ורוצה שנצליח. הרצון העז במיוחד משמש להבטיח לכם שנים אחר, אפשרות אם לא. אתם קל מאוד חושקים לצאת לדרך, והינו כבר יבוא לקראתנו מעט יותר מחצי מהדירה החדשה. נקיפות המצפון בדירות מיד מתעוררות להיחלש...